עסולי עומר נ' חברת החשמל_למחוז ירושלים בע"מ
|
ע"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
36322-02-12
20.2.2012 |
|
בפני : משה בר-עם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עסולי עומר |
: חברת החשמל_למחוז ירושלים בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (ת"א 10332/03 כב' השופט שמעון פיינברג), אשר ניתן ביום 28.12.2012 ותוקן ביום 2.1.2012 בשל מספר טעויות סופר. עיון בתיק מעלה, כי פסק הדין המתוקן נשלח ביום 3.1.2012 בפקס לב"כ המבקש, בבית המשפט קמא ומשכך, היה עליו להגיש את הערעור עד ליום 17.2.2012.
נקודת המוצא הינה כי הנטל על המבקש להוכיח קיומו של "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת ההליך (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כידוע, המבחן של "טעם מיוחד" נועד לאזן כראוי בין האינטרסים של מבקש הארכה, למיצוי זכותו להשיג על פסק דין או החלטה שניתנה בעניינו, וכן להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין; לבין אינטרס המשיב, כמו גם של הציבור בכללותו, לסופיות ההליך, להשמת גבול להתמשכות ההליכים וכן לחיזוק הוודאות והיציבות המשפטית. קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בהקשר זה יש לשקול, בין היתר, את משך האיחור (ככל שמשך האיחור משמעותי יותר, כך נדרש טעם כבד יותר להצדקת האיחור). עוד יש לשקול את מהות הטעם
שהוצג להגשתו של ההליך באיחור. ככלל, "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד הוא טעם שאינו מצוי בשליטתו או בתחום ציפייתו הסבירה של מבקש הארכה. לפיכך נקבע, כי תקלה במישור היחסים עם עורך דין איננה טעם מיוחד להארכת מועד (ראה: בש"א 2760/09 אספדי נ' רקושה, 16.4.2009, בש"א 7364/05 כהן נ' דגן, 25.8.2005; ב"ש 600/86 שינפלד נ' כורים בע"מ, 22.10.1986). בענייננו, טוען המבקש, כי ניסה פעמים רבות ליצור קשר עם ב"כ שהתעלם מפניותיו הרבות, עד שביום 10.1.2012 פנה לבית המשפט וביקש, כי ימציאו לו את פסק הדין. טענות אלה הינן, על פי טיבן, במתחם היחסים שבין המבקש לב"כ ואין בהם, לבדם, להקים עילה מספקת וטעם מיוחד להארכת המועד. ודוק, "...טענת המבקש, כי העיכוב בהגשת ההליך נבע מניסיונו לאתר באמצעות אחיו (בענייננו- בעצמו, מ.ב.), אינה מהווה נסיבה המצויה מחוץ לשליטתו של בעל דין ולפיכך אין בה כדי להקים טעם מיוחד בהתאם להלכה הפסוקה" (בש"א 9228/10 גד אבידן נכה צהל נ' מינהל מקרקעי ישראל, 27.4.2011).
מעבר לנדרש והגם שהמבקש נמנע להתייחס לעניין, יש להוסיף, כי בחינת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי אינם נחזים להיות גבוהים, שכן על פניו לא נמצא פגם בפסק הדין של הערכאה הדיונית, היורד לשורשו של עניין והמצדיק, לכאורה את התערבות ערכאת הערעור (ע"א 7079/09 ראיף שיבלי נ' בית החולים האנגלי, 13.2.2012).
לאור האמור לעיל, באתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.
משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|